בגידות - מה עובר על כל צד?

בגידות – שששש...לא מדברים על זה...

הן מתחת לפני השטח.

המילה בגידה – מעוררת בנו סלידה, פגיעה, פחד, אצל חלקנו אשמה, ייסורי מצפון.

אז מה עובר על כל צד?

חשד לבגידה...

משהו מרגיש לכם בבטן חשוד, אתם מרגישים שמשהו מתרחש מתחת לאפכם. בן/בת הזוג לא מתנהג/ת כתמול שלשום. החשד הזה משגע אתכם ואתם לא יודעים מה לעשות איתו.

חלק מכם אולי מחליט לפתוח ולהעלות את זה מול בן/ת הזוג ואז נתקל/ת מיד בהכחשה ובכל זאת ההרגשה הזאת לא מרפה ולא חולפת. כדי להרגיע את החשד אתם מחליטים להיות מעיין בלשים; לנהל מעקבים, לחטט להם בטלפון, אולי תמצאו משהו...

חלק אחר בוחר לעצום עיניים ומיד נותן לעצמו הסבר להתנהגות החשודה, רק כדי לא להתמודד עם ההשלכות.

אז האם תחושת הבטן שלכם באמת נכונה? כמה אתם סומכים על עצמכם שמה שאתם מרגישים, באמת נכון?

במקרים רבים אחרי שבגידה מתגלית, מבינים שזה תמיד היה שם על הקיר, אבל בחרנו לא לראות את זה.

הצד שנבגד

בגידה היא הפרה של הסכם (לרוב לא כתוב) על ידי צד אחד.

אבל מה היא בכלל בגידה? האם להתכתב עם ידידה, להיפגש עם חבר, לצפות בפורנו, בלי סקס, עם סקס, לפלרטט ועוד ועוד.

כל אחד מגדיר "בגידה" לפי קריטריונים שונים שעליהם גדל או חונך, כאלה שאימץ לעצמו במהלך חייו, ולא תמיד שני הצדדים מגדירים בגידה באופן זהה ושיחה על זה גם לרוב לא מתקיימת.

כשההסכם הזה מופר הפגיעה לרוב עצומה, ההרגשה איומה ויכולה להיות טראומטית.

ואז... מה קורה לנו? מעבר לכעס הגדול והעלבון, תחושת אשמה, תחושת העצמי מתערערת, אולי אנחנו לא מספיק טובות, לא מספיק גבריים, לא מספיק נשיות, כבר ממש לא שווים, בטח לא כמו שהיינו פעם, הרגשת הקורבנות מתחזקת, ״למה הוא או היא עשו לי את זה״?

השאלה המשמעותית כאן היא, האם העובדה שחוויתם בגידה, אומרת בהכרח משהו עליכם?

שהרי אולי הצד הבוגד לא חי עם עצמו בשלום אלא בשקר, אולי הוא לא מכבד את עצמו, בוגד בערכים שלו וכו'.

הצד שבוגד

סיבות רבות ומגוונות גורמות לאנשים לבגוד בבני הזוג שלהם.

הבגידה, הרומן החדש, השונה, מייצרים התרגשות גדולה, לעיתים התאהבות, גילוי של העצמי מחדש, חדוות הנעורים חוזרת, יש הרגשה שרוצים אותנו, שאנחנו מושכים ונמשכים, אחרי שנים של שחיקה, חיים מחדש, כמו פעם. ואם בת או בן הזוג לא יודעים מזה, אז מה זה משנה? זה בטח לא ישפיע על היחסים. במקרים אחרים מאמינים שזה תורם ליחסים, חוזרים הביתה עם אנרגיות טובות, יש מוטיבציה לעשות דברים, לעיתים גם החשק המיני עולה...

אם כך, נשאלת השאלה - למה בכלל לשנות? למה להתאמץ? הרי במקרים רבים גם אין כוונה להיפרד או להתגרש אם אפשר להמשיך ליהנות מכל העולמות מבלי להשקיע מאמצים ומשאבים בלעבוד על הקשר ולו רק מהרצון לשמור על המקום הבטוח והנוח.

אז נכון, לחלק זה יכול להרגיש נפלא, אך האם העובדה שחיים בשקר מנוגדת לערכים שבחרנו לעצמנו?

האם ההסתרה גורמת לאי נוחות, לפחד, לחוסר הערכה עצמית?

כמה זמן זה ימשך? עד כמה זה ירחיק לכת?

האם הבגידה מבליטה את חוסר המוטיבציה להתמודד עם הקשיים בזוגיות?

האם היא מסמלת את הוויתור על הזוגיות?

או שאולי בכלל יש כאן ניסיון לאותת לצד השני, רוצים שיגלו, רוצים להגיד משהו.

האם אפשר לשקם מערכת יחסים אחרי בגידה?

שאלת השאלות!

האם יש מקום למחילה?

האם האמון יכול לחזור?

האם אתם יכולים לראות שהבגידה היא תוצר של מערכת

היחסים?

האם אפשר לראות בזה הזדמנות לצמיחה וגדילה?

אין ספק שזהו תהליך ארוך, הדרגתי וממושך, שדורש בגרות, פתיחות, הכלה והרבה רצון, אבל זה אפשרי!